החלטה בתיק מ"ת 41450-07-11 - פסקדין

זוהי בקשה לעיון חוזר בהחלטת השחרור של המשיב עליה הוריתי ביום 24.11.11.

ברקע הדברים אציין כי ביום 6.9.11 הוריתי על מעצרו של המשיב עד תם ההליכים נגדו, וזאת על רקע כתב אישום המייחס לו ביצוע שתי עבירות שעניינן גניבת תשתיות.

ביום 24.11.11, במסגרת בקשה לעיון חוזר, ולאחר שהתקבל תסקיר בעניינו של המשיב, הוריתי על שחרורו ל"מעצר בית" מלא בשגב שלום, תחת איזוק אלקטרוני ופיקוח אנושי.

כאמור, ביום 12.2.12 התייצבו שני הערבים בתחנת המשטרה והודיעו כי המשיב עזב את מקום "מעצר הבית" ובכך הפר את תנאי שחרורו, ובעקבות כך התייצבו מספר פעמים שוטרים בכתובת "מעצר הבית" אולם המשיב לא היה נוכח במקום. בסופם של דברים המשיב אותר ונעצר, והוגשה בקשה להורות על מעצרו המחודש.

בטרם אתייחס לחלופה המוצעת אציין כי המשיב כאמור מאז הגשת בקשת המעצר המחודשת למעצרו של המשיב מיום 15.3.12 התקיימו מספר ישיבות בעניינו של המשיב אשר בכולן התבקשה דחייה על-מנת לגבש חלופה אשר תוצג לעיונו של בית-המשפט.

במהלך הדיון שנערך בפניי ביום 14.6.12 התייצבו ארבעה מפקחים שונים, בכללם שני אחיו של המשיב, ונחקרו על-ידי הצדדים.

ב"כ המשיב ביקש להורות על שחרורו המחודש של המשיב לתנאי "מעצר בית" מלא ואיזוק אלקטרוני, וציין כי במסגרת התיק העיקרי המשיב הודה, וזה ממתין לגזירת עונשו אשר אמור להיגזר באופן יחסי מהעונש שיוטל בעניינם של אחרים. המשיב, אכן הפר את תנאי שחרורו, אולם סבור כי משהסירו ממנו את האיזוק הוא משוחרר. לא נעברו עבירות נוספות, ועל-כן, ניתן כיום להורות על שחרורו המחודש.

באת-כח המבקשת מנגד חוזרת על נימוקי הבקשה, מתייחסת להפרה הבוטה של תנאי שחרורו, ולכך שהחלופה עצמה איננה ראויה נוכח כך ששלושה מבין ארבעת המפקחים הינם אנשים שעובדים במהלך רב שעות היום, כך שהלכה למעשה החלופה בפועל מורכבת ממפקח יחיד.

לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, ושבתי וקראתי את ההחלטות הקודמות בעניינו של המשיב, וכן את הודעתו במשטרה לאחר שנעצר פעם נוספת, מצאתי כי יש לקבל את הבקשה לעיון חוזר, ולהורות על מעצרו המחודש של המשיב עד תם ההליכים נגדו.

ראשית, אקדים ואציין כי שחרורו של המשיב מלכתחילה לא נעשה בנקל. זה כאמור נעצר עד תם ההליכים נגדו נוכח טיב וחומרת העבירות המיוחסות לו, ורק לאחר חלוף זמן ולאחר שהתקבל תסקיר ממליץ, ולאחר שבית-המשפט נתן דעתו לגילו של המשיב והיעדר עבר פלילי, זה שוחרר.

לא למותר לציין כי ביום 26.1.12 המשיב הודה והורשע בכתב האישום מתוקן במסגרת הסדר שהוצג בפני המותב ששומע את התיק העיקרי, וכי את ההפרות של תנאי השחרור ביצע לכאורה בשעה שחזקת החפות כבר אינה עומדת לזכותו, ובשעה שממתין לגזירת עונשו.

לצורך מתן החלטה זו עיינתי בהודעתו של המשיב לאחר שנעצר מיום 14.3.12. עיון בהודעה זו מגלה כי זה הלכה למעשה תקופה קצרה לאחר ששוחרר הפר את תנאי שחרורו, בתחילה על-ידי יציאות מכתובת למספר דקות מ"מעצר הבית", אולם בהמשכם של דברים, כפי שעולה מדוחות של הסיירים, הקליפס של האזיק היה שבור, ולאחר מכן המשיב כלל לא נמצא בבית, ומקלט האזיק היה מנותק מן החשמל.

בהמשכם של דברים עזב המשיב את כתובת "מעצר הבית" ועבר להתגורר בכתובת אחרת. הסבריו לפיהם סבור היה כי משהוסר האיזוק על-ידי החברה - שוחרר, יותר משמלמדים על חוסר האמון שיש לרחוש להם, מלמדים על חוסר האמון שיש ליתן במשיב כי יקיים מחדש אחר תנאי שחרורו.

כידוע, עצם ההפרה היא לכשעצמה מקימה עילת מעצר. בענייננו אין המדובר בהפרה רגעית, ויציאה למספר שעות אל מחוץ ל"מעצר הבית", אלא עסקינן במי שהלכה למעשה התעלם מהחלטת השחרור בעניינו באופן מוחלט.

בנסיבות המתוארות לעיל, המשיב הוכיח כי אינו ראוי לאמונו המחודש של בית-המשפט, ועל-כן, טובים ככל שיהיו הערבים המוצעים, אין בכך כדי לחפות על העובדה שהמשיב אינו נשמע להוראות בית-המשפט.

בשורה ארוכה של החלטות מאת בתי-המשפט השונים נכתב רבות על החשיבות בהקפדה על תנאי השחרור, וזאת בין היתר נוכח כך שהפרות שתזכינה לגישה סלחנית - תהווינה פיתוי לעבריינים לשוב ולבצע עבירות אגב היותם בתנאי חלופה, תבאנה לזילות באמון הציבור ליצור זילות באמון הציבור בכוחם של צווים שיפוטיים.

כך גם גישה סלחנית כלפי מי אשר הפרו את תנאי שחרורם תפגע במוסד חלופת המעצר, ובסופו של דבר תביא בעקיפין לריבוי מעצרים, באשר בית-המשפט ייטה להעדיף הותרה במעצר על-פני שחרור לחלופות מעצר אשר תנאיהן יופרו תדירות.

לאור כל האמור לעיל הנני מקבל את הבקשה לעיון חוזר, ומורה על מעצרו של המשיב עד תם ההליכים נגדו.

ניתן היום 28.6.12 בנוכחות הצדדים.  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: